ע"פ 348/88
פסק-דין עליון
תקציר
המערערים, אבראהים (בן סאלח) אבו אסעד וסאלח (בן אחמד) אבו זייד, הורשעו בבית משפט קמא בשורה של עבירות, ובהן סחר ושימוש בסם מסוכן, והחזקת נשק שלא כדין. הערעור מעמיד בסימן שאלה את מהימנות הראיות נגדם. העדויות העיקריות נגד המערערים היו של פריד גירל, זוהיר חאמד ונאדר אבו אחמד, שהיו מעורבים אף הם בעבירות אך קיבלו עונשים קלים יותר, ועדויותיהם טעו אישוש לפי פקודת הראיות. בית המשפט קיבל עדויות אלה כאמינות ומצא בקרבן ראיות מאששות מספיקות, למרות שהעידו על עסקאות סמים שונות. עוד נמצא כי העדים לא היו שותפים לעבירות המערערים, ועל כן עדויותיהם לא דרשו אישוש נוסף. בית המשפט העליון הסכים עם הערכתו של בית המשפט העליון את העדויות וקבע כי העדים אינם עדי מדינה, וכי התקיימו הדרישות לאישוש ראיות. עם זאת, בית המשפט העליון זיכה את סאלח מאחד הפרטים באישום, מחוסר ראיות. בית המשפט דחה את הערעורים על ההרשעה, אך הציע לזכות את סאלח מהאישום הספציפי, וגם לא מצא פגם בהחלטות גזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר. לפיכך נדחו שני הערעורים, למעט האישום הספציפי נגד סאלח, שהביא לזיכויו מאשמה זו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 348/88 אברהים אבו אסעד נ' מדינת ישראל, עליון (20.6.1990)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.