סע"ש 62528-06-20

תקציר

התובעת, יועצת שיווק ומכירות, תבעה את מעסיקתה לשעבר, מכללה המספקת שירותי הדרכה, בגין הפרות שונות לכאורה של חוקי העבודה והחוזים. בית הדין לעבודה פסק באופן חלקי לטובת התובעת. בית הדין מצא כי התובעת התפטרה ולא פוטרה, ולכן לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים. התובעת חתמה על הסכם פשרה וויתור עם עזיבתה את מקום עבודתה, דבר שהבינה ועשתה זאת מרצונה. עם זאת, כתב הוויתור תקף רק אם העובד יודע את זכויותיו והמסמך אינו מכיל שגיאות. בית הדין מצא כי לתובעת היו חייבים כספים נוספים בגין הפרשות לפנסיה ופדיון ימי חופשה, אך סכומים אלה קוזזו מהתשלומים שכבר קיבלה מהנתבעת במסגרת כתב הוויתור. כמו כן, הנתבעת לא הפרה כל חובה סטטוטורית בנוגע להודעה מוקדמת על תנאי העסקתה, שכן התובעת הייתה מודעת לתנאי העסקתה לאורך כל תקופת כהונתה. גם טענות התובע בגין אי קיום שימוע, הודעה מוקדמת והפרת חובת תום לב נדחו מאחר שבית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. בנוסף, לא הובטח לתובעת שעון קרטייה, וכן נדחו תביעותיה לפי חוק הגנת השכר ובגין עוגמת נפש ופיצויים עונשיים. לסיכום, קבע בית המשפט כי תביעתה של התובעת לימי חופשה ולהפרשות לפנסיה ראויה, אך מאחר שסכומים אלה כבר שולמו לה, לא הייתה כל חבות נוספת מצד הנתבעת. התובע חויב לשלם לנתבע 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-1,000 ₪ הוצאות משפט.