ע"א 3257/21

תקציר

פסק הדין דן בפקיעת הסכם חכירה לאחר פירוק החוכרים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת רשות מקרקעי ישראל, בקובעו כי הסכם החכירה פקע עם מתן צו הפירוק, בהתבסס על תנאיו החד משמעיים של ההסכם. המפרק ערער על החלטה זו, וטען כי פתיחת הליכי חדלות פירעון אינה צריכה להביא לביטול החוזה וכי מנהל מקרקעי ישראל לא הוכיח כל נזק שנגרם עקב פירוק העמותה. עם זאת, השופט דחה את הערעור והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הם הדגישו כי חוק חדלות פירעון אינו חל על מקרה זה וכי החוק תומך בביטול הסכם השכירות. כמו כן, דחה השופט את טענות המפרק כי החלטת בית המשפט לא הייתה נחוצה וכי היה עליו לקבוע את הפיצויים המגיעים לעמותה. תחת זאת, הם קבעו כי על המפרק להוכיח את טענות העמותה וכי חזון יחזקאל, נושה פוטנציאלי, צריך לשמור על טענותיו. השופט הגיע למסקנה כי ביטול הסכם החכירה היה מוצדק בשל חוסר הפעילות של העמותה והצורך להחזיר את האחריות על הקרקע לרמ"י לצורך פעולה מהירה. בנוסף, הם סברו כי ביטול ההסכם לא ירתיע גופים ציבוריים מלהשקיע בהתנחלויות ובפרויקטים חינוכיים במקרה ייחודי זה. לפיכך, הערעורים נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו.