ת"א 26028-06-19

תקציר

פסק דין זה עניינו בתביעה לסעד הצהרתי בנוגע לסכסוך על בעלות על 500 מ"ר של חלקת קרקע גדולה יותר. התובעים, אשר רכשו את הזכויות בקרקע המדוברת, מבקשים לרשום עצמם כבעלים של החלקה על בסיס הסכם מכר. הנתבעים הם יורשיו השונים של המוכר וגורמים נוספים בעלי זכויות רשומות בקרקע. השאלה המרכזית היא האם מתנה תקפה של הזכויות במקרקעין ניתנה מאביו של המוכר למוכר עצמו, לפני מותו בשנת 1954. אם המתנה הייתה מוכחת, הזכויות היו עוברות לתובעים באמצעות הסכם המכר. עם זאת, השופט קובע כי התובעים לא הבאו ראיות מספיקות למתנה וממילא היא לא נרשמה כנדרש בחוק. לפיכך, הזכויות במקרקעין נותרו בידי אביו של המוכר וחולקו בין יורשיו לאחר מותו. עם זאת, השופט מוצא כי הנתבעים ויתרו על זכויותיהם ב-500 המטרים הרבועים שבמחלוקת באמצעות התנהלותם ותצהירים שהוגשו במהלך התיק. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת התובעים ומורה לרשם המקרקעין לרשום את הזכויות ב-452.5 מ"ר מהחלקה על שם התובעים, שיקוזזו מהזכויות הרשומות של הנתבעים כמפורט בפסק הדין. כמו כן, הנתבעים 50, 59 ו-60 חויבו בתשלום שכר טרחת התובעים.