ע"ז 39592-03-19

תקציר

פסק דין זה דן בתוקפה של צוואה שערך מלווה להלוות כספים ליורשת של אישה, כדי לסייע לו להתמודד עם קשיים כלכליים, בתנאי שדירת האישה תועבר לו. הצוואה נערכה באותו יום של הסכם ההלוואה ושתיהן נוסחו על ידי אותו עורך דין, נשכרו ושולמו על ידי המלווה. בית המשפט נדרש להכריע האם הצוואה תיחשב פסולה בשל היותה עסקה אסורה לפי חוק הירושה, היעדר רצון חופשי מצד המנוח, השפעה בלתי הוגנת על המנוח או מעורבות של אלמוני בעריכת הצוואה. בסופו של דבר קבע השופט כי אין סיבה לפסול את הצוואה. השופט קיבל את הטענה כי קיים קשר בין הצוואה לבין הסכם ההלוואה, אך טען כי הצוואה לא נבעה מהשפעה בלתי הוגנת, בהתחשב במעורבותו העמוקה של הבן בתהליך ובהשפעתו שלו על המנוח. יתר על כן, מאחר שחלפה שנה מבלי שהמנוחה ביטלה את הצוואה למרות חירותה לעשות כן, לא ניתן היה לבטלה בשל השפעה בלתי הוגנת. עוד קבעה השופטת כי הצוואה אינה פסולה בשל מעורבותו של אלמוני משום שהבן, שנכח לאורך כל ההליך, היה המשפיע העיקרי. לבסוף, השופט לא מצא סיבה לפסול את הצוואה בשל היעדר רצון חופשי מצד המנוח או כל טענה אחרת של הצדדים. משכך, הורה השופט על קיום הצוואה. כמו כן חויב הבן לשלם למלווה הוצאות והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.