תפ"ח 21523-09-12

תקציר

הכרעת הדין דנה במהימנותה של המתלוננת, בחיזוק הראיות לעדותה, ובחוסר מהימנותו של הנאשם. עדותה של המתלוננת הותירה רושם חיובי, ונשארה עקבית בעדויות רבות על האירוע. ראיות חיצוניות תומכות בגרסתה, לרבות הודעות שנשלחו לחבר בבקשה להזעיק משטרה וחבלות על גופה שהנאשם אינו יכול להסביר. השופט מתאר את הנאשם כתוקפני ואת עדותו כבלתי אמינה. בתוך כך, התנהגותה של המתלוננת נמצאה אמינה, ותלונתה המיידית לאחר האירוע, לצד היעדר מניע לשקר, תומכים בגרסתה לאירועים. טענות ההגנה, לרבות כי המתלוננת יכלה להתנגד לתקיפה וכי גרסתה אינה סבירה, אינן משכנעות. התמונה הראייתית הכוללת – עדותה של המתלוננת, ראיות מאששות והיעדר ספק סביר מצד ההגנה – מובילה את השופטים למסקנה כי הנאשם אשם מעבר לספק סביר באישומים שבכתב האישום. לפיכך מרשיעים השופטים, חני סלוצקי, מרדכי לוי ואריאל סטרונג, את הנאשם בעבירות המפורטות בכתב האישום.