רע"פ 4656/06

תקציר

המבקש הואשם בקבלת דמי אבטלה במרמה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 15,404 ₪, ועומד בפני אישומים של מרמה וזיוף לפי סעיפים 415 ו-420 לחוק העונשין. המבקש הודה במיוחס לו אך ביקש להימנע מהרשעתו, דבר שניתן תחילה על ידי בית משפט השלום. על החלטה זו ערערה המדינה ולאחר מכן בוטל על ידי בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המבקש, וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל לצד שישה חודשי מאסר על תנאי וצו לתשלום פיצויים בסך 10,000 ₪ למל"ל. כעת מבקש המבקש לערער על החלטה זו, תוך התמקדות בהרשעה עצמה, בחומרת העונש ובפיצויים שנפסקו. שופט בית המשפט העליון בוחן את הבקשה ומציין כי היא סובבת אך ורק סביב עניינו האישי של המבקש ואינה מציגה שאלה כללית, תוך הדגשת החריגות של אי הרשעה והליך קבלת ההחלטות המחושב של בית המשפט המחוזי. השופט אינו מוצא עילה לשנות את ההרשעה או גזר הדין ודוחה את הבקשה, תוך שהוא דוחה גם את הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין.