בש"פ 5190/04

תקציר

במקרה זה, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים תחילה בקשה לשחרר את המערער, שהוגש נגדו כתב אישום בגין רכישת 2,000 בולי אל-אס-די מסוכן משטרתי, בחלופת מעצר. בית המשפט הבחין בין המערער לבין שותפו לכאורה, שנהג ברכב במהלך עסקת הסמים, שכן הראיות מצביעות על כך שהמערער יזם קשר והשלים את העסקה עם הסוכן המשטרתי. המערער טען כי חברו לא היה מעורב וסירב למסור פרטים על מעורבותו שלו. בא כוח המערער טען כי שירות המבחן לא שקל חלופות מעצר, למרות שהשירות התבקש תחילה להכין תסקיר. בפסק הדין הודגש כי למרות שחוקים לפי פקודת הסמים מעדיפים בדרך כלל מעצר בשל חשש לשלום הציבור, נשקלות חלופות כאשר הן רלוונטיות. מחדלו של שירות המבחן – שלא חקר מפקחים פוטנציאליים של המערער משום שהניחו כי מהות העבירה משתמעת מסכנה טבועה – צוין כטעות. בעקבות זאת, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, והורה לו כי שירות המבחן יבחן ברצינות את חלופת המעצר וידווח עליה, ולאחר מכן יבחן בית המשפט מחדש אם יש צורך במעצר. ההחלטה מדגישה את האיזון בין הבטחת שלום הציבור לבין בחינת כל החלופות המעשיות לכליאה, במיוחד בעבירות הקשורות לסמים.