ת"א 10291-11-18

תקציר

בית המשפט מצא כי חברת הביטוח הנתבעת לא הודיעה כראוי לאחיו המנוח של התובע על ביטול פוליסות הביטוח שלו עקב אי תשלום. חברת הביטוח לא סיפקה ראיות מספיקות לכך ששלחה את מכתבי ההתראה הנדרשים, ואף לא שלחה אותם לכתובת הנכונה והעדכנית. בנוסף, מסרונים שנשלחו למספר הטלפון של המנוח נשלחו למספר לא חוקי, וגם אם היו נמסרים, סביר להניח שלא היו כוללים מידע מספק כנדרש בחוק. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא עשתה מאמצים מספקים ליידע את המנוח על השלכות אי התשלום, למרות ההשפעה המשמעותית של ביטול הפוליסה. החברה הסתמכה על מידע לא מעודכן ולא הסבירה כראוי את תהליכי ההודעה שלהם. כמו כן, למנוח הייתה פוליסה נוספת באותה חברת ביטוח, עבורה שולמו פרמיות ללא בעיה, דבר המצביע על כך שאי התשלום בגין הפוליסות המדוברות נבע מתקלה טכנית. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעולותיה של חברת הביטוח אינן עולות בקנה אחד עם חוקי הגנת הצרכן ולכן ביטול הפוליסות אינו חוקי. עם זאת, השופט סירב להטיל ריבית עונשית על חברת הביטוח, והכיר בכך שעמדתם אינה בלתי סבירה לחלוטין. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי על חברת הביטוח לעמוד בהתחייבויותיה על פי הפוליסות ולפצות את התובע בהתאם.