ע"ח 12922-08-12

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על החלטת בית משפט השלום לשחרר חלק מהנכסים המוחזקים בידי המערערת, מדינת ישראל, אשר ביקשה להאריך את תקופת התפיסה של רכוש המשיבים. המשיבים נחשדו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון בקשר למעורבותם בפעילות סליקה אסורה של עסקי אינטרנט. הערעורים עסקו בסמכותו של בית משפט קמא לתפוס רכוש ובהיקף "הרכוש האסור" של המשיבים, שניתן לעקל ולחלט. בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים, אישר את החלטת בית משפט קמא אך ביטל את הוראתו המאפשרת למערער להחליט אילו נכסים לשחרר ואילו לעקול. תחת זאת, נתן בית המשפט המחוזי הוראות ספציפיות בדבר שחרור ותפיסת נכסי המשיבים, והבטיח כי סך כל הרכוש המוקפא לא יעלה על הסכומים שנקבעו לכל משיב. ההחלטה נכנסה לתוקף ב-14 באוקטובר 2012. נכסיו של המשיב מס' 2, לרבות דירה, רכב ומניות, שוחררו באופן חלקי ונתפסו באופן חלקי, ואילו נכסיו של המשיב מס' 3, הכוללים דירה ומספר חשבונות בנק, טופלו באופן דומה. בית המשפט הדגיש את חומרת תפיסת הרכוש ואת הצורך במידתיות, במיוחד כאשר החקירה נמשכת.