LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"ב 3189/22

החלטה עליון

📋
מספר הליך3189/22
📂
סוג הליךרע"ב
📅
תאריך13 במאי 2022
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעבד אלרחים ג'ים נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםד' ברק-ארז

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הניכרים בפסיקה המצורפת, ובפרט בנוגע לניסיונותיו של המבקש לעכב או לבטל פסק דין המחייב אותו לרצות את עונשו. **עקרונות משפטיים וניתוח:** * **ניצול לרעה של הליכים/התדיינות חסרת ערך:** ההגשות החוזרות ונשנות של המבקש, ובמיוחד הבקשה לביטול פסק דין שכבר מחק את עתירתו (פסקה 12), מצביעות על דפוס פוטנציאלי של ניסיון להאריך הליכים משפטיים מבלי להציג טענות חדשות או מהותיות. דחיית הבקשה השנייה על ידי בית המשפט, בציינו כי הבקשה הקודמת "נדונה ונדחתה זה מכבר" וכי "אין מקום לשקול מחדש את טענותיו", מדגישה את העיקרון נגד התדיינות חוזרת בעניינים שהוכרעו. * **תום לב ואמינות הטיעונים:** דחיית טענת המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בדבר "חוסר הבנה בתום לב" לגבי מועד הדיון היא מכרעת. בית המשפט מצא כי "התקשה לקבל" טענה זו משום שהמועד נקבע "בנוכחותו ובתיאומו עמו" (פסקה 10). הדבר מדגיש את העיקרון המשפטי לפיו טענות בדבר אי הבנה חייבות להיות נתמכות בראיות מהימנות, במיוחד כאשר הנסיבות מצביעות על כך שהצד היה מודע להליך. הערתו של בית המשפט כי התנהלות זו עולה בקנה אחד עם "התנהלותו הבעייתית" של המבקש ו"חוסר יחס מכבד" כלפי החלטות מחייבות מדגישה את החשיבות של תום לב הניתן להוכחה בהליכים משפטיים. * **שיקול דעתו של בית המשפט ואמות מידה מגבילות לערעור:** ההחלטה לדחות את בקשת המבקש, גם מבלי להזדקק לתגובת המשיב, מבוססת על קריטריון מגביל למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר (פסקה 14). הדבר משקף מדיניות שיפוטית להגביל את הערעורים למקרים המציגים שאלות משפטיות עקרוניות אמיתיות או עיוותים משמעותיים של הצדק, במקום רק לטעון מחדש ממצאים עובדתיים או נסיבות אישיות. ההתייחסות לפסיקה ספציפית (רע"א 4982/14 זולונוב נ' מדינת ישראל ורע"א 4151/19 אבו מנע נ' שירות בתי הסוהר) ממחישה את התקדים המשפטי שנקבע לגישה מצמצמת זו. * **לגופו של עניין וסיבות מהותיות:** הערכת בית המשפט לגופו של עניין (פסקה 15) חוזרת ומדגישה כי המבקש לא סיפק "סיבות מהותיות" להיעדרו (כפי שטענה המדינה בפסקה 9) וכי קשה לקבל את הסברו. בית המשפט מצא כי התנהגותו של המבקש לא הצביעה על "יחס מכבד" כלפי החלטות מחייבות או ביצוע עבודות שירות. הדבר מחזק את העיקרון המשפטי לפיו על צד להוכיח סיבה משכנעת, מעבר להעדפה אישית גרידא או רצון כללי ל"דף חדש", כדי להצדיק חריגה מחובה שהורה בית המשפט. **חידושים משפטיים:** בעוד שקטע זה עוסק בעיקר בעקרונות משפטיים מבוססים, הניסיונות החוזרים ונשנים של המבקש ועמדתו הנחרצת של בית המשפט נגד בחינה מחודשת של טיעונים שנדחו בעבר מדגישים את המאמצים השיפוטיים המתמשכים לנהל את עומס התיקים ולמנוע טקטיקות עיכוב. נכונותו של בית המשפט לדחות את הבקשה ללא תגובה נוספת, בהתבסס על יישום ברור של קריטריונים מגבילים לערעור והיעדר בסיס לטענה על פני ההגשות, מעידה על גישה יעילה לניהול התיק ולשמירה על סמכות שיפוטית. המקרה מדגיש את החדשנות המשפטית ביישום שמירת סף פרוצדורלית קפדנית כדי למנוע ניצול לרעה של הליך הערעור, תוך הבטחה שהמשאבים השיפוטיים ממוקדים בעניינים בעלי חשיבות משפטית אמיתית.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

רע"ב 3189/22 עבד אלרחים ג'ים נ' מדינת ישראל, עליון (13.5.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית