ת"א 43380-11-18

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עבודות נוספות שביקשו התובעים, שני בעלי דירות, מהנתבעת, יזמית נדל"ן, במהלך הסבת דירותיהם בנות 4 חדרים לדירות 5 חדרים. התובעים טענו כי על הנתבעת לשאת בהוצאות השיפוץ המלא של שתי דירותיהם, בסך 786,800 ₪, שכן השינויים בוצעו ללא הסכמתם. עם זאת, הנתבעת טענה כי התובעים ביקשו את השינויים והפנתה לסעיף בהסכם הקובע כי היזם יישא בעלויות עבודות הפנים. מיילים שהוצגו בבית המשפט הראו כי חתנם של התובעים ניהל עבורם משא ומתן על העבודה הנוספת, וטענת הנתבע כי התובעים ביקשו את הגיורים נתמכה בהתנהלותם באותה עת. מומחה בית המשפט אישר כי הנתבע היה צפוי לבצע עבודות מסוימות ללא תשלום כפי שנקבע בהסכם. בית המשפט דחה את בקשת התובעים לצווי מניעה והורה לנתבעת לשלם לתובעים 160,000 ₪ בגין ירידת ערך דירתם בקומה הראשונה בשל הפרשי גובה. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות תיקון הפרשי גובה אלה, בסך כולל של 25,040 ₪. תביעות התובעים להפסד דמי שכירות והחזר הוצאות מקצועיות נדחו, שכן הדירות נמצאו ראויות למגורים, והנתבעת לא הייתה אחראית להוצאות שנגרמו בגין תכניות אדריכליות וחוות דעת מומחים. הנתבעת חויבה לשלם לתובעים סך של 423,080 ₪, כולל מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, וריבית שנצברה מהמועדים הנקובים. כמו כן חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 30,000 ₪.