ע"פ 6032/09

תקציר

גזר הדין המדובר הוא ביחס לשורה של עבירות אלימות שביצע המערער, לרבות שוד, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור ואיומים. האירועים התרחשו לאורך תקופה והיו מעורבים בהם קורבנות רבים. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערער בכל סעיפי האישום וקבע כי אופי העבירות שבוצעו מחייב תגובה מחמירה ומרתיעה, תוך הדגשת הפנייה המתמשכת של המערער לאלימות. הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי איזנה בין גורמים שונים בקביעת העונש, לרבות נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, הודאתו והביע חרטה. בסופו של דבר נגזרו על המערער 3 וחצי שנות מאסר בפועל, ועוד שנת מאסר על תנאי. על פסק דין זה מערערים כעת בערעור, כאשר המערער מבקש עונש מופחת בנימוק שבית המשפט המחוזי לא הכיר די הצורך בגורמים המקלים, קרי הרקע הבעייתי שלו, החרטה ורצונו להשתקם. מנגד, המשיב גורס כי העונש היה הוגן וצריך לעמוד, נוכח חומרת העבירות ועברו הפלילי המשמעותי של המערער. לאחר עיון בערעור, מגיע בית המשפט למסקנה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומוצדק היטב, תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים. חומרת מעשיו של המערער, הטראומה שנגרמה לקורבנות ועברו הפלילי העשיר מהווים חשש משמעותי. בית המשפט מדגיש את הצורך בתגובה איתנה לפשעים אלימים כאלה, תוך מתן עדיפות לסלידה חברתית ולהוקעה של תופעות כאלה, המצדיקות את העונש שהוטל. ערכאת הערעור תומכת גם בהתחשבותו של בית המשפט המחוזי בהזדמנויות העבר של המערער להשתקם ובהימנעותו מלנתק עצמו מהתנהגותו העבריינית. לאור נסיבות אלה, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי עומד בעינו. בית המשפט מעודד את המערער להמשיך במאמצי השיקום, הן במהלך מאסרו והן לאחר שחרורו. החלטה זו מהווה תזכורת להשלכות החמורות של עבירות אלימות ולחשיבות ההרתעה והגמול למען שלום הציבור.