ת"א 1769/06

תקציר

התובעת, Lochsvision, הינה חברה ישראלית אשר שימשה כמפיצה של הנתבעת רודנשטוק, חברת אופטיקה גרמנית, במשך שש שנים. היחסים בין שני הצדדים הסתיימו לאחר שרודנשטוק נתן ללוכסוויז'ן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים על סיום העסקתם. לוכסוויז'ן טענה כי רודנשטוק פעלה בחוסר תום לב ודרשה פיצוי כספי. בית המשפט קבע כי רודנשטוק אינה חייבת לפצות את לוכסוויז'ן בגין תשלומים ששולמו לצד שלישי, רשת דורון, בהתאם להסכם פשרה בבוררות, וכן בגין השקעותיה של לוכשוויז'ן בשיווק עתידי של מוצרי רודנשטוק. עם זאת, רודנשטוק נדרשה לפצות את לוכסוויז'ן על חלק מהשקעותיה שבוצעו מיד לאחר הודעת הביטול, כולל מעבדה לחיתוך עדשות, פרסום ומיתוג משקפי שמש של פורשה. סכומים אלה ניתנו ללא הפרשי הצמדה או ריבית. בנוסף, פסק בית המשפט ללוכסוויז'ן פיצוי בגין אובדן רווחיה בחודשיים שלאחר תקופת ההודעה המוקדמת, עת לא יכלה לשווק את מוצרי רודנשטוק, בסך של 51,300 אירו, שהומרו לשקלים לפי השער ביום 1.6.2005, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה. בית המשפט דחה את דרישתה של לוכסוויז'ן לפיצוי בגין רכישת זכויות הפצה של חברה אחרת, Zeiss, וכן בגין ההשקעות הנדרשות להחדרת מוצרי Zeiss לשוק, וקבע כי עלויות אלה הן תוצאה רגילה של סיום יחסי מפיץ-יצרן. כמו כן, התביעה להפסד רווח עתידי של חמש שנים נדחתה מחוסר ראיות. לאור ההצלחה החלקית של תביעותיה של לוכסוויז'ן, בית המשפט הורה לרודנשטוק לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 70,000 ₪ + מע"מ. השופט הדגיש כי פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.