ת"א 4774-01-22

תקציר

השופט במקרה זה קיבל את הבקשה לדחות על הסף תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים. התביעה, שהתבססה על פקודת הנזיקין, מוצתה כבר בהליך רכוש קודם, שהיה מעורב באותה תאונה. שתי התביעות חולקות עילות תביעה זהות, המתמקדות בנסיבות התאונה ובאחריות הנהגים. פסק הדין הקודם, שדחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד מחוסר הוכחה, היווה ממצא פוזיטיבי ולכן נחשב להכרעה סופית לגופו של עניין. החלטה זו התקבלה על בסיס עקרונות הוודאות וסופיות השימועים. עוד ציינה השופטת כי טענת התובעת, לפיה התביעה נדחתה בהליך הקודם מחוסר ראיות ולא על בסיס ממצא פוזיטיבי, אינה רלוונטית בהקשר זה. השופטת הדגישה כי לתובע היה "יומו בבית המשפט" וכי פסק הדין הקודם, בו נקבע במפורש כי גרסת התובע ועילה התביעה לא הוכחו, היווה מכשול משפטי בפני התביעה הנוכחית. בנוסף, דנה השופטת בכלל ההשתק ובחריגים לו. לדבריהם, גם אם התביעה הנוכחית תיבחן לפי כלל זה, התוצאה תהיה זהה. השופטת הדגישה כי סוגיית האחריות לתאונה הייתה מרכזית בהליך הקודם ולא הייתה אגבית בלבד; לפיכך, המקרה שלפנינו אינו יכול להיחשב כהיעדר קביעה פוזיטיבית. בסופו של דבר, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את התביעה הנוכחית, בין אם בשל השתק בעילה ובין אם בשל השתק, בהתחשב באינטרס הציבורי בסופיות הדיונים המשפטיים ובהימנעות מהחלטות סותרות. התובע חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.