בג"צ 8487/23

תקציר

פסק דינו של בית המשפט בעניינם של העותרים בעניין הבנייה הבלתי חוקית מסתיים בדחייה, בעיקר מטעמים פרוצדורליים ומהותיים. בתחילה טענו המשיבים כי העתירה נפלה פגם בשל אי הכללת הגורמים הרלוונטיים, ובפרט האחראים לבנייה הבלתי חוקית, שהעותרים לא כללו כמשיבים, ואף לא עשו מאמצים לאתרה. זאת ועוד, עתירת העותרים נעדרה עילה מהותית להתערבות משפטית, בפרט בכל הנוגע לפעולות האכיפה של הרשויות. המשיבים פירטו את צעדי האכיפה שנקטו נגד בנייה בלתי חוקית בחלקה שבמחלוקת בחודשים מאי-דצמבר 2023, שהופקעו על פי תקנות ספציפיות, וטענו כי פעולות אלה נוהלו כראוי במסגרת אילוצי עדיפות בהתחשב בתנאי המלחמה. לטענתם, אמצעים אלה מספיקים ועולים בקנה אחד עם סדרי עדיפויות מבצעיים, שיש בהם כדי למנוע התערבות שיפוטית. העותרים, בתגובה, עמדו על כך שפעולות אכיפה מינימליות מאפשרות למאחז הבלתי חוקי להתקיים, וטענו לתוכנית פעולה בהוראת בית המשפט להסרתו. עם זאת, טענתם כי הרשויות התחמקו מחובות האכיפה לא הייתה משכנעת, נוכח מעשיהם המתועדים של המשיבים. בית המשפט הדגיש את שיקול דעתה של הרשות המינהלית במתן עדיפות לאכיפת החוק, שאינה נתונה להתערבות שיפוטית אלא אם קיימות ראיות ברורות לרשלנות או להתנהגות לקויה – קריטריון שלא עמד בו במקרה זה. בית המשפט הדגיש גם את התפקיד השיפוטי המוגבל בהתערבות בשיקול הדעת של התביעה והחקירה, במיוחד כאשר העותרים לא מיצו את הערעורים הקיימים בנוגע לסגירת תלונותיהם. משכך, לא מצא בית המשפט בסיס ממשי לביטול פעולות רשויות האכיפה או לדרישה לשינוי האסטרטגיה שלהן, והביא לדחיית העתירה בנימוק שאין מקום להתערבות שיפוטית.