ע"א 18401-05-11

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעת המערערת כנגד חברת הביטוח המשיבה לקבלת פיצוי בגין השתלת כליה שבוצעה בחו"ל במסגרת פוליסת ביטוח הבריאות שנערכה עם המשיב. פוליסת הביטוח כללה סעיף למימון טיפולים והשתלות בחו"ל. לא הייתה מחלוקת כי המערער נזקק להשתלת כליה ועבר את ההשתלה בקוסובו. המבטחת סירבה לפצות את המערער על בסיס חוק השתלות איברים האוסר על סחר באיברים. בית משפט קמא דחה את הטענה בקובעו כי המערער לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי ההשתלה שלו עמדה בתנאי החוק, קרי, היא לא הייתה תוצאה של סחר באיברים. המערער טען כי בית משפט קמא התעלם מטענותיו ומהתחייבויות חברת הביטוח. עוד טען כי ההשתלה בוצעה על ידי תורם אלטרואיסטי ועמדה בדרישות החוק. חברת הביטוח המשיבה טענה כי ראיות המערער מצביעות על כך שההשתלה אינה חוקית ומעלות שאלות משמעותיות שלא ניתן להתעלם מהן. ערכאת הערעור קבעה, כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לביסוס תשתית עובדתית לתביעתו. בית המשפט ציין, כי חברת הביטוח לא נדרשה להודיע למערערת על תנאים או חריגים נוספים כלשהם בפוליסה, והמערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הראשוני להעביר את הנטל לחברת הביטוח. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערער התחמק במכוון משאלות של אמינות ולא הביא ראיות מספיקות כדי לקבוע כי ההשתלה הייתה חוקית. בניגוד לשופט הקודם, השופט לבכר שרון קבע כי המערער עמד בנטל ההוכחה הראשוני וחברת הביטוח לא סיפקה ראיות מספיקות להוכחת ההשתלה שלא כדין. עם זאת, דעתה לא התקבלה. לפיכך, הערעור נדחה.