ע"א 175/87

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי השופט א' וינוגרד, מתייחס למחלוקת על תוקפה של צוואה. המערערת, שרה לובצקי, אחותה של המנוחה פנינה הלר, הגישה במקור בקשה להכריז עליה כיורשת היחידה של הלר. עם זאת, בקשה מאוחרת יותר הוגשה על ידי משה גילגור, ובו הוגשה צוואה מספטמבר 1977, בה הוריש לו את רכושו של הלר. לובצקי טענה כי הצוואה פסולה בשל השפעה בלתי הוגנת על הלר, וחוסר יכולתה להבחין בטיבה של הצוואה. עוד טענה לאי התאמה בתאריכים המצוינים בצוואה, וכי היא לא נחתמה על ידי העדים בעת חתימתו של הלר. השופט וינוגרד, לאחר שבחן את חומר הראיות, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ולא מצא טעם בטענותיו של לובצקי. השופט הסכים כי הצוואה אכן נחתמה ביום 15.9.77, וכי אי התאמת המועד הייתה טעות קולמוס. גם חתימותיהם של העדים אושרו כאותנטיות. יתר על כן, השופטת קבעה כי הלר הייתה מודעת לטיבה ולתוצאותיה של הצוואה, תוך שהיא מצטטת ראיות ליכולתה הנפשית וצוואות קודמות שכתבה. השופט גם לא מצא ראיות להשפעה בלתי הוגנת של גילגור על הלר. לאחר שהמשיב, גילגור, משך את ערעורו שכנגד, פסק השופט לטובתו, דחה את ערעורה של לובצקי והורה לה לכסות את הוצאותיו.