עת"מ 30121-06-24

תקציר

השופט דחה את העתירה בשל היעדר עילה להתערבות בהיבטים התכנוניים של התיק, למרות שהכיר בפגם פרוצדורלי במינוי חוקר לשמיעת התנגדויות הקשורות לתוכנית. השופטת הגדירה את אי הסדירות במינוי כתקלה טכנית ולא כפגם מהותי, והחילה את דוקטרינת הבטלות היחסית כדי להימנע מביטול ההחלטה המנהלית. גישה זו מתחשבת בפרטי כל מקרה ומקרה ומטרתה להשיג צדק יחסי. טענות העותרים בדבר התאמתה של התכנית לתכניות מתאר 35 ו-1/30 לא התקבלו, שכן השופט הסכים עם עמדות המשיבים. השופט הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית בענייני תכנון, ונמנע מלהתערב בשיקול דעתה של רשות התכנון. במקרה זה, נמצא כי תוספת של 119 יחידות דיור לקריית יערים אינה סותרת את תוכניות המתאר הארציות, ודרישות הצפיפות של התוכנית נענו. זאת ועוד, הדגישה השופטת את תפקידו של החוקר כגוף מייעץ ואת היעדר כל פגיעה בזכות הטיעון של העותרים. כתוצאה מכך נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.