ע"א 4572-10-14

תקציר

ערעורו של המערער נדחה, שכן האמירות שנאמרו כלפי המשיב אכן היו מכפישות ופוגעניות, וחופש הביטוי אינו חל על התנהגות כזו. המשיב, שהינו עו"ד, הושמצה פעמיים על ידי המערער לעיני אנשים אחרים, פעם אחת ברחוב ופעם אחת במהלך אסיפת דיירים. הדברים הוקלטו, ולא ניתן להטיל ספק בלגיטימיות של ההקלטה שכן היא הובאה בפני בית המשפט על ידי עד ששמע והקליט את דברי המערער. בית המשפט גם לא מצא סיבה לפקפק באמיתות ההקלטה. בתורה ובתלמוד יש איסורים מפורשים על לשון הרע, קללות ולשון הרע, ודברי המערער מהווים הפרה של הוראה דתית זו. זאת ועוד, סכום הפיצוי שנפסק למשיב על-ידי בית-משפט קמא הוא סביר ובמישור הנמוך, ונועד להשכין שלום בין הצדדים. בקשת המשיב לפיצוי מלא נדחתה, שכן הגישה השיפוטית דוגלת במתינות ובשלום. המערערת תידרש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, והפיקדון שהפקיד בגין הערעור יועבר למשיב.