תב"ע נז/447 - 01

תקציר

הוועדה הרפואית לעררים קבעה כי המערער לא איבד למעלה מ-50% מכושר ההשתכרות שלו, ודחתה ערעור על החלטה קודמת. המערערת ערערה על החלטה זו אך החמיצה מספר מועדים. המשיב ביקש לדחות את הערעור על יסוד תקופת ההתיישנות. עם זאת, השופט פסק לטובת המערער ודחה את טענת המשיב בדבר תקופת ההתיישנות, תוך שהוא מציין כי היה על המערער לפעול יותר לבירור המצב. השופט החליט כי המשיב לא הוכיח שהמערער קיבל את המכתב המודיע לו על דחיית הערעור. יתר על כן, השופט הדגיש כי המשפט המנהלי נועד להגן על זכויות האזרחים ואין לפרש אותם כמקפחים אותם. לפיכך, הערעור נמשך, ושני הצדדים נדרשו להגיש סיכומים בכתב לגופו של הערעור בתוך מועדים מוגדרים. השופט סיכם את דבריו בקובעו כי פסק הדין ייבחן מחדש ביום 13.2.98, וההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים.