ע"פ 50635-03-14

תקציר

המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך ראיות נסיבתיות של פירוק חלק רכב (חיתוך כבל הסוללה), ניסיון גניבה והחזקת כלי פריצה (פלייר). בערעור זיכה בית המשפט את המערער מהאישומים של פירוק חלק מהרכב וניסיון גניבה מחמת ספק סביר. הראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה לא היו משכנעות דיין כדי להוכיח את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר, במיוחד בכל הנוגע לאמצעי שבו נחתך כבל הסוללה, מרכיב מכריע בעבירה, שכן הכלי בו נעשה לכאורה שימוש (פלייר) לא היה מסוגל לחתוך את הכבל. חוות הדעת של המומחה לא סיפקה ראיות חותכות לכך שהעלון יכול לשמש לחיתוך כבל הסוללה. יתר על כן, עיתוי האירוע כפי שתואר על ידי עד לא תאם את הזמן הנטען של העבירה בה היה מעורב המערער. עם זאת, בית המשפט אישר את ההרשעה בהחזקת כלי פריצה, שכן הסברו של המערער להחזקת הכרוז לא נחשב אמין. למרות הזיכוי ביתר האישומים, המתיק בית המשפט את עונשו של המערער, המיר את תקופת המאסר בעבודות שירות וביטל את צו הפיצויים כלפי חברת הבעלות על המשאיות. שאר חלקי המשפט נותרו ללא שינוי. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו, והוחזר הפיצוי ששולם על ידי המערערת.