ת"א 28909-02-22

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש מאור תורג'מן, מנהל ליהוק לתוכניות ריאליטי, נגד שני נתבעים, מושיק ישראל וערן מימון, העובדים גם הם בתעשיית הליהוק. המחלוקת התעוררה לאחר שתורג'מן עברה מתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" לתוכנית מתחרה בשם "אקס פקטור". הנתבעים מואשמים בפרסום פרסומות מכפישות על תורג'מן ברשתות החברתיות, ובפרט באינסטגרם ובפייסבוק. הפרסומות המדוברות כללו לכאורה אמירות משפילות ומשפילות על יכולותיו המקצועיות של תורג'מן ונטען כי פוטר מהפקות קודמות. תורג'מן טען כי מעשיהם של הנאשמים פגעו במוניטין שלו בתעשיית הליהוק והובילו להרחקתו מהאודישנים ב"אקס פקטור" ובעולם הליהוק הרחב. הנתבעים טענו כי פרסומיהם אינם מהווים לשון הרע אלא מבטאים את דעותיהם האישיות ונועדו להגן על שמה המקצועי של חברתם קארין יעקובסון, מנהלת הליהוק בפועל של "הכוכב הבא". עוד טענו כי לפרסומיהם קהל מצומצם וכי הדרתו של תורג'מן מהתעשייה לא נבעה ממעשיהם. בנוסף, הם טענו כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר ראיות לנזק ממשי וכי פרסומיהם מוגנים על פי החוק כאמת ולטובת הציבור. בית המשפט פסק לטובת תורג'מן, וקבע כי פרסומי הנתבעים מהווים לשון הרע ואינם עומדים בהגנות החוקיות. השופט קיבל את טענתו של תורג'מן כי הפרסומים לא היו חוות דעת אלא כללו טענות עובדתיות שקריות והשפילו אותו בעיני אחרים. זאת ועוד, בית המשפט לא האמין לטענת הנתבעים כי פעלו בתום לב ומצא כי חזקת האמת והאינטרס הציבורי שלהם לא הוכחה. תורג'מן קיבל פיצוי בסך 7,500 ₪ מכל נתבע, בצירוף הוצאות ההתדיינות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 10,000 ₪ שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים. השופטת בחרה שלא להורות על שלילה או תיקון של הפרסומים בשל הזמן שחלף מאז נעשו ושינוי המקצוע של תורג'מן. ההחלטה הדגישה את הצורך במסר ברור נגד שימוש פזיז ברשתות החברתיות, אך גם לקחה בחשבון את הקהל המצומצם ואת כישלונו של התובע להוכיח את מידת הנזק.