מ. מקרקעין 50/21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בנוגע לשימוש ברכוש המשותף. על פי חוק המקרקעין, כל עיקול של רכוש משותף לדירה מסוימת דורש הסכמה של כל בעלי הדירות, דבר שיכול להיעשות פיזית או משתמעת. במקרה זה, נמצא כי הייתה חלוקה מוסכמת של השימוש ברכוש המשותף, כאשר כל בעל דירה עשה שימוש ייחודי בשטחים מסוימים. חלוקה זו קיימת כבר שנים ועולה מהעדויות והמסמכים שהוצגו. יש לציין כי התובעים עצמם סיפחו את שטח הגג, ניגשו אליו מדירתם ולמעשה עשו בו שימוש בלעדי. יתרה מכך, התובעים הרחיבו את דירתם תוך שימוש בזכויות הבנייה המשותפת, דבר המעיד עוד יותר על שימושם הייחודי בשטחים המשותפים. מאחר שהתובעים עצמם השתלטו על חלקים מהרכוש המשותף, הם אינם יכולים לטעון לזכויות בלעדיות בשטחים אחרים המשמשים את הנתבעת. מה גם שלנאשם גישה ייחודית לשטחים המשותפים המדוברים. לפיכך, התביעה, שמטרתה להרחיק את הנתבעים מהשטח בו השתמשו, נדחית. החלטה זו נתמכת גם על ידי העובדה כי שטחים משותפים אלה נגישים ברגל. כמו כן, גם התביעה לפיצויים נדחית, שכן היא חורגת מתחום סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין. כתוצאה מכך, נדרשים התובעים לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 5,500 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין מסתיים עם דחיית התביעה וחיוב התובעים לשלם את הוצאות הנתבע.