ת"א 26845-05-22

תקציר

פסק הדין דן בהיקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות ובעילות הספציפיות לביטולם כהגדרתן בסעיף 24 לחוק. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים, ובהם חוסר סמכותו לכאורה של הבורר, אי החלטה על עלות העבודות שבוצעו ומניעת האפשרות להציג ראיות וטיעונים. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. נקבע כי הבורר פעל במסגרת סמכותו כהגדרתה בהסכם הבוררות, ופרשנותם של המבקשים לסמכויותיו הייתה צרה מדי. בנוסף, הבורר לא נדרש להכריע בעלות העבודה מאחר והמבקשים לא מילאו את חובתם לגבי איכות התיקונים. עוד מצא בית המשפט כי למבקשים ניתנו הזדמנויות רבות להציג את טיעוניהם וראיותיהם, אך הם לא שיתפו פעולה עם הליך הבוררות. בפסק הדין מודגש כי הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות היא מצומצמת וכי טענות המבקשים נגעו בעיקר לתוכן הפסק, שאינו עילה מוכרת לביטול. יתר על כן, פסק הבוררות לא נמצא כנוגד את תקנת הציבור. משכך, פסק בית המשפט לטובת קיום פסק הבוררות והורה למבקשים לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי הדין.