ת"א 37621-01-15

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעות סותרות לזכויות בקרקע בשטח הבנוי של הכפר טייבה, שעבר שני הליכי התנחלות, שהשני שבהם נקטע. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) תבעה זכויות על סמך רכישות שביצעה, ואילו האפוטרופוס לנכסי נפקדים טען לזכויות על בסיס זכויות נפקדים. תחילה פירט השופט את הרקע העובדתי ואת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בנוגע לחלוקת השטח הבנוי, ולאחר מכן עמד על הטענות הכלליות ועל מעמדו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. לאחר מכן בחן השופט כל חלקה בנפרד, הכריע בטענות הפרטניות של הצדדים וחישב את החלק המגיע לכל תובע. לגבי רוב המגרשים קיבל השופט את ראיות קק"ל לעסקאות רכישה וקבע בהתאם את זכויותיה של קק"ל. כמו כן, קבעה השופטת את זכויותיו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הנגזרות מזכויותיהם של נפקדים, ושל תובעים אחרים, לרבות תושבי כפר בודדים ויורשי כפריים שנפטרו, בהתבסס על זכויותיהם בשטח החקלאי ועל כל ראיה נוספת שתוגש. השופט הורה לפקיד ההסדר לערוך חלוקה סופית של החלקות בין התובעים השונים, תוך התחשבות בשיקולים שונים, וקבע כי כל תובע שנפגע יוכל לערער לבית המשפט לאחר החלטת פקיד ההסדר. פסק הדין נחתם בדחיית טענותיהם של חלק מהתובעים ובקביעת זכויותיהם של אחרים בחלקות השונות, על סמך ההסכם והראיות שהוגשו.