ער"מ 18779-04-12

תקציר

המערער ניסה להכריע בעניינו שלא בפניו על סמך הנתונים שהוצגו, אולם השופט קבע כי יש לדחות את הערעור. הערעור הוגש על החלטה קודמת לדחות את בקשת המערער לחדש את הדיון בתיק קודם שנדחה מחמת אי תשלום אגרות. השופט קבע כי לא נפלה טעות בהחלטה הקודמת. קביעה זו קיבלה חיזוק מפסקי דין קודמים באותו נושא שהציג המערער, אשר נדחו אף הם בעקבות בקשות לפתיחת תיקים שנסגרו בשל אגרות שלא שולמו. השופט התייחס למספר מקרים כאלה והדגיש כי כל בקשה לפטור מאגרות צריכה להיבחן באופן עצמאי לגופה. המערער ניסה להשתמש בהחלטות קודמות לטובתו כתקדים, אך השופט הבהיר כי החלטות אלה היו ספציפיות לעניינו ואינן מהוות פטור כללי לכל התביעות הנוכחיות והעתידיות של המערער. זאת ועוד, השופט ציין כי המערער לא הזכיר החלטות אחרות של בית המשפט העליון שדחו את בקשותיו לפטור מאגרות. בסופו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי לא הייתה סיבה לסטות מההחלטה הקודמת ולכן דחתה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, נוכח היעדר דיון ומבלי להידרש לתגובת המשיב. פסק דין זה ניתן ביום 17.4.2012 וסימן את סוף התיק.