ה"פ 534/00

תקציר

התיק נסוב סביב פסק בוררות שלא נחתם על ידי הבורר, שהוא דרישה לפי סעיף 20 לחוק הבוררות. המבקש טען כי יש להסתפק בחתימת מזכיר בית הדין העליון, אך השופט דחה טענה זו. הם גם ניסו להציג מסמך חדש עם חתימת הבורר משנתיים קודם לכן, שגם הוא נדחה מכיוון שלא עמד בדרישות החוק. יתר על כן, השופט קבע כי לא ניתן לאמת או לתקן את פסק הבוררות הבלתי חתום באמצעות תצהיר, שכן את הסיבות להיעדר החתימה יש לציין בתוך פסק הבוררות עצמו. לפיכך, הבקשה לצרף את המסמך והתצהיר נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהתבסס על החשיבות המהותית של חתימת בוררים על פסקי בוררות, שכן היא מבטיחה שהפסקים תקפים ומבוצעים כראוי.