תמ"ש 15471-11-11

תקציר

התיק סובב סביב זוג גרוש שחתם על הסכם ממון וגירושין. האישה לשעבר תובעת את בעלה לשעבר על חלקה בזכויותיו הפנסיוניות, שלטענתה לא הייתה מודעת להן בעת חתימת ההסכם. הבעל לשעבר טוען כי נושא הפנסיה נדון וכי האישה לשעבר ויתרה על זכויותיה לפנסיה בתמורה למזונות מוגדלים וסעיף אי תביעות בהסכם. השופט בוחן בקפידה את הראיות והעדויות של שני הצדדים ושל עורך דינם המשותף שניסח את ההסכם. עורך הדין מעיד כי הצדדים הגיעו אליו עם הסכם שנקבע מראש וכי הוא רק נתן להסכם לבוש משפטי, וכן הודה כי לא היה מודע לזכויותיה החוקיות של גרושתו לפנסיה ולא ייעץ לה בהתאם. מסקנת השופט היא כי הבעל לשעבר לא הוכיח כי האישה לשעבר ויתרה ביודעין על זכויותיה, וכי היעדר כל אזכור של הפנסיה בהסכם מצביע על כך שיש לקיים את זכויותיה של האישה לשעבר לחלקה בקצבת הפנסיה שנצברה ממועד הנישואין ועד למועד הגירושין. השופטת דוחה גם את טענת הבעל לשעבר כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי, שכן הוא לא סיפק די ראיות כדי לתמוך בטענתו. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת האישה לשעבר, וקובע כי היא זכאית לחלקה בפנסיה של הבעל לשעבר מיום גירושיהם.