ה"פ 4052/05

תקציר

התיק עוסק בבקשה של בנק וולס פארגו ממינסוטה, המשמש כנאמן של חשבון נאמנות, להכריז על פסק חוץ שהוצא נגד אברהם צימרינג כבר אכיפה בישראל. פסק החוץ, שניתן על ידי בית משפט מחוזי בארה"ב, הורה לצימרינג לשלם לוולס פארגו סכום של 6,619,005.86 דולר, בצירוף ריבית שנתית, הנובעת מערבות הלוואה שהעמידה זימרינג. בתגובה העלה צימרינג מספר השגות על אכיפת פסק הדין, בטענה כי פסק הדין מזויף, כי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להציג את טענותיו וכי פסק הדין אינו בר אכיפה. עוד טען כי אין לראות בו ערב להלוואה, כי סכום פסק הדין כבר נפרע, וכי פסק הדין הוא תוצאה של הליך כינוס נכסים לקוי. בית המשפט דחה את טענותיו של צימרינג ופסק לטובת וולס פארגו. בית המשפט קבע כי המבקש עמד בדרישות לאכיפת פסק חוץ על פי הדין הישראלי, שכללו הוכחה כי פסק הדין הוא סופי, אינו ניתן לערעור, ניתן לאכיפה על פי הדין הישראלי וניתן לביצוע במדינה בה ניתן. בית המשפט גם קבע כי צימרינג לא הצליח להוכיח אף אחת מהגנות שלו. יש לציין כי בית המשפט מצא כי צימרינג אכן חתם על הערבות וכי טענתו לזיוף אינה נתמכת וסותרת בראיות אחרות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענותיה של צימרינג בנוגע להליך כינוס הנכסים ולהליכים משפטיים מקבילים, בקובעו כי טענות אלה אינן רלוונטיות להליך האכיפה ולא הועלו בפני בית המשפט הזר. לבסוף, קבע בית המשפט כי ניתנה לצימרינג הזדמנות מספקת להציג את טענותיו בפני בית המשפט הזר. כתוצאה מכך, הכריז בית המשפט על פסק החוץ כבר-אכיפה בישראל והורה לצימרינג לכסות את הוצאות המבקש ושכר טרחת עורך דין, בסך 500,000 ₪ בתוספת מע"מ.