ת"א 14049-04-18

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 14049-04-18** **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשת התובע לפטור מתשלום חלקו בשכר טרחתו של מומחה רפואי פסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט, ולהשית את מלוא התשלום על הנתבעת. הבקשה נדחתה. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים והשיקולים שהנחו את בית המשפט בקבלת החלטתו. **רקע עובדתי רלוונטי** 1. **מהות התביעה:** התובע תובע פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, על פי פקודת הנזיקין. 2. **אירוע התאונה:** התובע נפגע באגודל ימין כתוצאה מסגירת שער חשמלי במקום עבודתו אצל הנתבעת. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. 3. **מחלוקת באשר לאחריות:** הנתבעת מכחישה אחריותה לתאונה, וטוענת שהתובע ביצע פעולה "תמוהה ובלתי צפויה" שהובילה לפציעתו. 4. **מחלוקת באשר לנכות:** קיים פער משמעותי בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים: * מומחה מטעם התובע (ד"ר עמיקם טל) קבע נכות פסיכיאטרית בשיעור 70%. * מומחה מטעם הנתבעת (פרופ' אברהם פלד) קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות פסיכיאטרית. * חשוב לציין כי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לא קבעו לתובע נכות בתחום הנפשי. 5. **מינוי מומחה מטעם בית המשפט:** לאור הפערים, מינה בית המשפט מומחה פסיכיאטרי מטעמו, והורה כי הצדדים ישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים, כמימון ביניים. **הבקשה וההתנגדות** * **בקשת התובע:** לפטור אותו מתשלום חלקו בשכר הטרחה של מומחה בית המשפט ולהשית את מלוא התשלום על הנתבעת, בנימוק של מצב כלכלי קשה (מפרנס יחיד, משפחה ברוכת ילדים, קצבת ביטוח לאומי נמוכה). * **התנגדות הנתבעת:** הנתבעת טוענת כי אין לה אחריות לתאונה, וכן שהתובע לא תמך את בקשתו בתצהיר או במסמכים רלוונטיים. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים ושיקולים** 1. **עקרון חלוקת שכר טרחת מומחה בית המשפט:** בית המשפט מדגיש כי ברירת המחדל בתביעות נזיקין, בהן קיימת מחלוקת באשר לאחריות, היא חלוקת שכר הטרחה של המומחה בין הצדדים בחלקים שווים, כמימון ביניים. טעם הדבר נעוץ בכך שהאחריות בנזיקין אינה מוחלטת, וחובת ההוכחה מוטלת על התובע. (סעיף 12 להחלטה). 2. **קיומן של מחלוקות כפולות:** בית המשפט מציין כי בענייננו קיימות שתי מחלוקות מהותיות: * **מחלוקת באשר לאחריות:** הנתבעת מכחישה את אחריותה, ועדיין לא הוכח כי פעלה ברשלנות או כי התקיימה עוולה אחרת. (סעיפים 13-14 להחלטה). * **מחלוקת באשר לנכות:** הפער בין חוות הדעת הרפואיות משמעותי, ובנוסף, המוסד לביטוח לאומי לא קבע נכות נפשית. (סעיף 15 להחלטה). 3. **שיקול "חיסרון כיס" – הסטנדרט המשפטי:** * **הכרה עקרונית:** ההלכה הפסוקה מכירה בכך ש"חיסרון כיס" עשוי להצדיק פטורים שונים, למשל, במקרים של צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, כאשר התובע מוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת במימון. (סעיף 16 להחלטה, תוך הפניה לפסיקות רבות). * **נטל ההוכחה על התובע:** על מנת לזכות בפטור, על התובע "להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם... והוא תמך טענות אלו בתצהיר." (סעיף 17 להחלטה). * **הבחנה מול פטור מאגרה:** בית המשפט מזכיר את "כללי האצבע" שנקבעו על ידי השופט עמית, לפיהם יש להיזהר בהטלת עלות נוספת על הנתבע, וכי בניגוד לפטור מאגרה, נוכח הנטל המוטל על הנתבע, על התובע המבקש פטור כזה מוטל נטל הוכחה כבד. (סעיף 18 להחלטה). 4. **יישום על המקרה הנדון:** * **חוסר תמיכה מספקת:** טענת התובע לחיסרון כיס הייתה כללית, ולא נתמכה בתצהיר או במסמכים המוכיחים את מצבו הכלכלי. (סעיף 19 להחלטה). * **חוסר הוכחה למצב חריג:** בית המשפט לא השתכנע כי מצבו הכלכלי של התובע הוא חריג או שאין באפשרותו להתגבר עליו באמצעים סבירים. עצם העובדה שהתובע סובל מנכות ומתקשה בעבודה, בעוד שהיא מצערת, אינה מצדיקה אוטומטית פטור או הטלת מלוא העלות על הנתבע. (סעיף 20 להחלטה). * **עמידה ברף הוכחה קודם:** התובע הגיש בעבר שתי חוות דעת רפואיות מטעמו, מה שמעיד, לשיטת בית המשפט, על רצינותו בהליך ועל יכולת כלכלית מסוימת לשאת בעלויות. (סעיף 21 להחלטה). * **סכום לא מבוטל אך גם לא בלתי אפשרי:** סכום התשלום הנדרש מהתובע (3,500 ₪ בצירוף מע"מ) נתפס כסכום שניתן, בנסיבות מסוימות, לגייס. בית המשפט תהה מדוע התובע לא יכול להיעזר במקורות שסייעו לו בעבר (למימון אגרה וחוות דעת). (סעיף 21 להחלטה). * **העדר הצדקה להטלת מלוא העלות על הנתבעת:** לאור קיומן של מחלוקות משמעותיות באשר לאחריות ולנכות, ובהיעדר הוכחה מספקת למצב כלכלי חריג מצד התובע, בית המשפט קבע כי אין הצדקה להשית על הנתבעת את מלוא עלות חוות הדעת. (סעיף 22 להחלטה). **חידושים משפטיים והדגשים** * **הדגשת נטל ההוכחה על התובע:** ההחלטה מחזקת את הפסיקה הקיימת לפיה כאשר תובע מבקש פטור מחובת תשלום (בין אם שכר טרחת מומחה ובין אם צירוף חוות דעת), עליו להרים נטל הוכחה כבד, הכולל הגשת תצהיר ותמיכה בממצאים קונקרטיים, ולא רק טענות כלליות בדבר מצב כלכלי. * **איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הנטל על הנתבע:** בית המשפט מודע לצורך לשמור על זכות הגישה לערכאות, אך מאזן זאת מול הנטל המוטל על הנתבע, במיוחד כאשר קיימות מחלוקות מהותיות לגבי עצם האחריות. * **חשיבות הוכחת מצב כלכלי חריג:** ההחלטה מחדדת כי קשיים כלכליים, גם אם מדובר בנכות וקצבה מביטוח לאומי, אינם בהכרח מהווים "חיסרון כיס" המצדיק פטור מלא, אלא אם מוכח מצב חריג ובלתי ניתן להתגברות באמצעים סבירים. * **התייחסות לממצאים של המוסד לביטוח לאומי:** בית המשפט מציין את העובדה שהמוסד לביטוח לאומי לא קבע נכות נפשית, כגורם נוסף המחליש את טענת התובע לנכות משמעותית בתחום זה, ובכך מחזק את קיום המחלוקת המהותית. **סיכום** בית המשפט דחה את בקשת התובע לפטור מתשלום חלקו בשכר טרחת מומחה בית המשפט. ההחלטה מבוססת על עקרונות משפטיים מושרשים, לרבות חובת הוכחה של התובע, קיומן של מחלוקות מהותיות באשר לאחריות ולנכות, וכן הסטנדרט המחמיר הנדרש להוכחת "חיסרון כיס" לצורך פטור מתשלום. בית המשפט הדגיש כי טענות כלליות בדבר מצב כלכלי, ללא תמיכה מספקת, אינן עומדות בנטל ההוכחה הנדרש.