ת"א 1869/80
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
במרכז המקרה נסובה נוסע שנפגע בעינו מגויאבה בעת שנסע באוטובוס. השאלה הייתה האם האירוע מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובכך מטיל אחריות על חברת האוטובוסים והנהג. בית המשפט קבע כי האירוע אינו יכול להיחשב כתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. ההגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים דורשת קשר סיבתי בין האירוע לבין השימוש ברכב, שלא היה קיים במקרה זה. בית המשפט פירש את המונח "תאונת דרכים" כמחייב את השימוש ברכב כגורם ממשי לתאונה, הנקבע על פי מבחן הסיכון או מבחן השכל הישר. על פי בדיקות אלה, השימוש באוטובוס לא היה הגורם האמיתי לפציעתו של הנוסע, שכן הפגיעה נבעה מריב בין שני ילדים שהשליכו גויאבות זה על זה, והאוטובוס היה רק המקום בו אירעה הפגיעה. בית המשפט הדגיש כי הרחבת ההגדרה של תאונת דרכים כך שתכלול את כל הנזקים שנגרמו לנוסעים, ללא קשר לסיבה, תהיה עניין חקיקתי ולא פרשנות של החוק הקיים. אירוע זה, אם כן, לא חייב את הנתבעים לפצות את התובעים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והתביעה נדחתה.
חקיקה מקושרת
ת"א 1869/80 ביטון לבנה נ' שמש חיים, מחוזי (1.2.1989)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.