ה"פ 31828-03-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את המועד האחרון להגשת תגובה לצו הפתיחה עד להכרעה בבקשות המקדמיות שהוגשו מטעמם. החלטה זו התקבלה על יסוד המבחנים שנקבעו בפרשת בובליל, הקובעים כי סיכויי ההצלחה של הבקשה המקדמית צריכים להיות אפסיים, וכי דחיית הבקשה להארכה תגרום נזק משמעותי ובלתי מידתי למשיבים. במקרה זה מצא בית המשפט כי סיכויי ההצלחה של הבקשה המקדמית אינם מבוטלים, במיוחד בכל הנוגע לבקשה להקפאת הליכים או לסילוק התביעה על הסף. ניהול שני הליכים מקבילים באותו עניין יטיל נטל ניכר על המשיבים. הם יצטרכו להציג את אותם טיעונים וראיות בשני המקרים, מה שעלול להוביל להחלטות סותרות ולחוסר יעילות פרוצדורלית. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי החלטת המבקש להגיש את טענת הפתיחה בבית משפט זה, שעה שתביעה בטענת המרמה נדונה בבית משפט אחר, מעוררת חשש לתום לב ולשימוש לרעה אפשרי בהליכים משפטיים. דחיית המועד האחרון למתן מענה ב-45 יום לא תגרום נזק חמור למבקש, והיא גוברת על היתרונות של עיכוב, לרבות יעילות פרוצדורלית וניצול המשאבים השיפוטיים. לפיכך, בקשות הארכת המעצר מטעם המשיבים התקבלו.