ע"א 13441-10-19

תקציר

השופטת, י' קראי-גירון, דחתה את הערעור על החלטת בית משפט קמא בשל היעדר סמכות עניינית, וכן משום שהתביעה התיישנה, נעדרת עילה ומהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי. ראשית, השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט קמא כי חלק מהעילות האמורות בתביעה מצויות בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. שנית, התביעה הוגשה 11 שנים לאחר שקמו עילות התביעה ולפיכך התיישנה, והמערערת לא הציגה הצדקה מספקת לשיהוי. שלישית, השופטת קבעה כי התביעה נעדרת עילת תביעה, שכן המערערת לא הבהירה את חובתם החוקית של המשיבים כלפיה. לבסוף, הגיעה השופטת למסקנה כי ההליכים הרבים שפתחה המערערת נגד המשיבים מהווים ניצול לרעה של ההליך המשפטי, וכי יש לדחות גם את התביעה הנוכחית, שקדמו לה הליכים רבים אחרים הקשורים לאותה תקופת עבודתה, בעילות אלה. השופט רון סוקול והשופט מנחם רניאל הסכימו עם החלטתה של השופטת י' קראי-גירון, ולפיכך הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.