ערר 1056/19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **הנדון:** ערר 1056/19 בפני ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים. **רקע עובדתי:** הערר הוגש כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (להלן: "הוועדה המקומית") לאשר בקשה למתן היתר בנייה במסלול של הריסה ובנייה מחדש במסגרת תמ"א 38, תוך שמירת חזיתות. בקשה זו היא בגלגול שלישי, לאחר שני עררים קודמים (529/16 ו-514/17). בקשה זו מבקשת בינוי של 5 קומות בשני האגפים, ללא גג רעפים, בניגוד לבקשה המקורית שכללה חמש קומות ומעליהן גג רעפים. **הבקשה לסילוק על הסף:** המשיבים (הוועדה המקומית והמשיב 2) ביקשו לסלק את הערר על הסף, בטענה כי העוררים לא הגישו התנגדות לבקשה להיתר שפורסמה כדין, ולפיכך מנועים הם מלהגיש ערר. נטען כי לעוררים לא נשלחו הודעות אישיות, שכן אינם גרים בחלקה גובלת או סמוכה. **החלטת ועדת הערר בסוגיית סילוק על הסף:** ועדת הערר דחתה את הבקשה לסילוק על הסף, אך לא לגופו של עניין, אלא מתוך התייחסות לפגם הליך מהותי שנמצא, כפי שיפורט להלן. * **סוגיית הגשת התנגדות:** הוועדה קבעה כי במקרה דנן, העוררים אינם גרים בחלקה גובלת, ומופרדים מהמקרקעין מושא הבקשה על ידי חלקה אחרת. לכן, אין חובת משלוח הודעות אישיות אליהם על פי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה. הוועדה הסתמכה על פסיקות קודמות (עת"מ 54381-03-12 ו-עע"מ 5901/07). * **מניעות הגשת ערר:** הוועדה הסכימה עם עמדת המשיבים כי בדרך כלל, זכות ערר קמה רק למי שהגיש התנגדות ובקשתו נדחתה. הוועדה הפנתה לפסיקה קודמת (ערר 6097/15) שקבעה כי אי הגשת התנגדות מונעת הגשת ערר, ומהווה הפרה של החובה למיצוי הליכים. * **הפגם ההליך המהותי:** על אף האמור לעיל, ועדת הערר מצאה כי נפל פגם מהותי בהליך אישור הבקשה בוועדה המקומית, שחייב התייחסות, גם אם העוררים לא הגישו התנגדות. הפגם נוגע לאי קבלת עמדת מתכננת המחוז לבקשה המתוקנת. **עקרונות משפטיים וחידושים עיקריים:** 1. **חובת שמיעת עמדת מתכננת המחוז (הוראת תכנית 10038, סעיף 4.1.2.2):** * **הוראה מחייבת:** הוועדה הדגישה את חשיבותה של הוראת סעיף 4.1.2.2 בתכנית 10038, הקובעת כי בקשה להריסת מבנה בתחום העיר ההיסטורית ואזורי שימור לא תאושר אלא לאחר מסירת הודעה למתכננת המחוז וקבלת עמדתה, או חלוף 45 יום ללא התנגדות. הוועדה קבעה כי הוראה זו מהווה "הנחיה מיוחדת" שמטרתה למנוע פגיעה במבנים לשימור ובמרקם העיר ההיסטורית. * **היבט פורמלי מול מהותי:** הוועדה דחתה את טענת המשיב 2 לפיה נוכחות נציגי מתכננת המחוז בוועדת השימור מרפא את הפגם של אי משלוח הודעה קונקרטית. נקבע כי ההוראה דורשת מסירת הודעה ברורה על הבקשה הספציפית וצירוף תיק התיעוד, ולא ניתן להסתפק בנוכחות כללית. * **התייחסות לבקשה המתוקנת:** הוועדה הדגישה כי הבקשה המתוקנת, הכוללת שינוי מהותי (הריסת גג הרעפים), מחייבת קבלת עמדה מעודכנת של מתכננת המחוז. לא ניתן להסתפק בעמדה משנת 2015, שניתנה ביחס לבקשה שונה. * **קשר להחלטה קודמת:** הוועדה ראתה בפגם זה התעלמות מקביעה מפורשת של ועדת הערר בהחלטתה הקודמת (ערר 514/17), שקבעה במפורש כי שינוי מהותי בבקשה (ביטול גג הרעפים) מחייב פנייה מחודשת לוועדה המקומית, שמיעת הציבור וקבלת עמדה מעודכנת של מתכננת המחוז. 2. **פרשנות של הוראות תכנית:** * **"אין התנגדות" מול "הסכמה":** הוועדה דחתה את פרשנות המשיב 2 לפיה סעיף 6 של חוות דעת מתכננת המחוז משנת 2015, שקבע כי אין משמעות לגג הרעפים בבינוי של 5 קומות, מהווה אישור להריסתו. הוועדה קבעה כי פרשנות זו שגויה, שכן העמדה של מתכננת המחוז באותו מכתב הייתה שלא לסטות מתכנית האב (3 קומות וגג רעפים), ואין ללמוד ממנה אישור לוויתור על גג הרעפים בבינוי אחר. * **מטרות התכנית:** הוועדה הדגישה את מטרות תכנית 38, ובפרט את הנחיותיה המיוחדות למרקמים בעלי מאפיינים מיוחדים (עיר היסטורית, אזורי שימור), שמטרתן הברורה היא מניעת פגיעה. 3. **שינוי מהותי בבקשה:** * **החשיבות של הליך חדש:** הוועדה אימצה את קביעתה מהערר הקודם (514/17) לפיה ביטול גג הרעפים מהווה שינוי מהותי בבקשה, שאין לדון בו לראשונה במסגרת ערר. בכך, היא מחזקת את העיקרון כי שינויים משמעותיים בבקשה להיתר מחייבים חזרה להליך תכנוני מלא בוועדה המקומית, כולל שמיעת התנגדויות וקבלת חוות דעת רלוונטיות. * **המלצה לשינוי מדיניות:** הוועדה הדגישה כי שינוי מדיניות תכנונית, במיוחד ביחס לבינוי במגרשים הפונים לפארק המסילה, מחייב הצגה בפני מתכננת המחוז. 4. **זכות ערר ומיצוי הליכים:** * **הכלל:** הוועדה אישרה את הכלל לפיו זכות ערר קמה רק למי שהגיש התנגדות כדין ובקשתו נדחתה. * **החרגה עקב פגם מהותי:** יחד עם זאת, הוועדה בחרה שלא לסלק את הערר על הסף, למרות שהעוררים לא הגישו התנגדות, אלא החליטה לברר את הפגם ההליך המהותי שנפל, שכן הדבר נעשה בניגוד לקביעתה הקודמת ובשל חשיבותו. בכך, היא מפגינה גמישות מסוימת כאשר הפגם ההליך חמור דיו, גם ללא הגשת התנגדות פורמלית. 5. **סעדים:** * **השבת הבקשה לוועדה המקומית:** הוועדה הורתה להשיב את הבקשה לדיון בפני הוועדה המקומית, לאחר קבלת עמדת מתכננת המחוז. * **הבהרת סדרי עבודה:** נקבע כי הבקשה, בצירוף תיק התיעוד, תועבר לקבלת התייחסות מתכננת המחוז בתוך 7 ימים. הוועדה המקומית תקיים דיון נוסף בבקשה לכל המאוחר בתוך 60 יום. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המרכזית של **קיום הליכים תכנוניים תקינים ומלאים**, ובפרט את חשיבותה של **עמדת מתכננת המחוז** בענייני תכנון בעלי רגישות מיוחדת, כמו במקרה של מבנים לשימור. הוועדה מפגינה מחויבות לעקרונות אלו, גם כאשר קיימת סוגיה של זכות ערר, ומוצאת לנכון לתקן פגם הליך מהותי שנפל, על אף שהעוררים לא השלימו את הליך ההתנגדות. הדבר מדגיש את התפיסה כי מטרת דיני התכנון והבניה היא בראש ובראשונה יצירת תכנון מיטבי, תוך הקפדה על הליכים תקינים, ולא רק יישום פורמלי של כללים.