ע"א 9010/08

תקציר

פסק הדין מתייחס למורכבותם של תיקי רשלנות רפואית, תוך שימת דגש על האתגרים העומדים בפני בתי המשפט בקביעת רשלנות ונטל ההוכחה. הוא דן במקרה של ניתוח שהסתיים בניקור ובדליפת נוזל CSF, מה שהוביל למחלוקות האם הניקוב היה רשלני וכיצד טופל לאחר הניתוח. בית המשפט בחן את הטענות סביב נזק ראייתי עקב היעדר תיעוד רפואי מספק, אך הגיע למסקנה כי לא נפל פגיעה משמעותית ביכולתם של המשיבים להוכיח את טענותיהם. פסק הדין מתעמק גם במעקב ובביקורים בחדרי המיון, ומדגיש את הצורך בבדיקה וייעוץ יסודיים בהתחשב בהיסטוריה הרפואית של המטופל. בסופו של דבר, בית המשפט מוצא רשלנות מסוימת בביקור השני בחדר המיון, שתרמה לכך שהחולה פיתח דלקת קרום המוח. ההחלטה מבחינה בין התרחשות דלקת קרום המוח הראשונה והשנייה, ומייחסת אחריות רק לראשון עקב רשלנות. בנושא הנזקים, בית המשפט מנווט בין חוות דעת סותרות של מומחים על מצבו הקוגניטיבי והגופני של המטופל לאחר דלקת קרום המוח הראשונה, ובסופו של דבר קובע נכות תפקודית של 65%. פסק הדין דוחה את הערעור על החבות, מותיר חלק מפיצויי הנזק ומורה על חישוב מחדש בהתחשב באחוזי הנכות התפקודית שנקבעו, תוך מתן הנחיות ספציפיות לבית המשפט המחוזי לדון בסוגיות פנסיוניות.