רע"א 4298-04-24

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על החלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא בנוגע לבקשה להגשת ראיות נוספות ולזימון עדים נוספים בהליך משפטי מתמשך. המבקש, שהחליף את הייצוג המשפטי במהלך התיק, טען כי ייצוג חדש הוביל לבחינה מחודשת של התיק כולו, המצדיק הכללת ראיות ועדים נוספים, בעיקר עדים שיכולים לספק עדות משמעותית הרלוונטית לתיק, כגון רב-פקד ירון לונדון, אורן תורג'מן, עו"ד חיים אלדר ועורכי דין ממשרד עורכי הדין לירום סנדה. עם זאת, בית משפט קמא דחה תחילה זימונים לעדים אלה והגשות נוספות, וקבע כי למבקש היו הזדמנויות להציג בקשות כאלה קודם לכן, לרבות בדיון קדם המשפט, אך לא עשה כן. בית המשפט הדגיש את ההקפדה על כללים פרוצדורליים, והדגיש את החשיבות של הצגת ראיות "בחבילה אחת" למניעת עיכובים ושימוש לרעה בהליך השיפוטי. המבקשים הצביעו על כך שדיון ההוכחות נדחה וטענו כי בקשתם הוגשה תוך זמן סביר לפני הדיון שנקבע מחדש, וכי החלפת בא כוחם אינה צריכה למנוע בחינה מחודשת יסודית. המשיבים, ובהם נסראלדין, טענו כי ההליכים ארוכים ואין לאפשר למבקש לשבש את לוח הזמנים שנקבע, וציינו כי כל החומרים הדרושים כבר שותפו. בית המשפט, לאחר עיון חוזר, החליט כי יש לשקול מחדש חלקים מסוימים מהחלטת בית משפט קמא, ובפרט את ההחלטה שלא לזמן את העדים הנוספים. בית המשפט קבע כי יש לבטל את סעיף 40 להחלטת בית משפט קמא ולהחזירו להכרעה מנומקת באשר לעדויותיהם של העדים שצוינו. יתר החלטת בית משפט קמא התקבלה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים ונתנה הזדמנות להרחבת ראיות אפשרית בהארכת המעצר.