דב"ע מט/25 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את עתירת המערערת לתשלומים שונים מהמשיב, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי תגמול לקופת גמל ופיצוי בגין הפרת חוזה עבודה. הערעור נדחה. בית המשפט קיבל את גרסת המשיב לאירועים, שלא הצביעה על כוונה לפטר את המערער, ומצא כי טענות המערער לפיטורים או התפטרות אינן מוצדקות על פי החוק. בנוסף, קבע בית המשפט כי זכאותה של המערערת לפיצוי בגין הפרת חוזה אינה מספקת. באשר לשכר, תניית ההסכם הקיבוצי עליה הצביע המערער לא חלה על תפקידו, ובית המשפט לא מצא ראיה להבטחה שניתנה לו על ידי המנהל. גם טענת המערער כי מעשיו של המשיב היו הטעיה מחושבת לא התקבלה, שכן בית המשפט העדיף את עדותו של המשיב על פני עדותו של המערער. זאת ועוד, לא נמצאה כל ראיה להרעה אובייקטיבית במעמדה או בתנאי עבודתה של המערערת. בית המשפט הדגיש כי תחושת עלבון או חוסר שביעות רצון, במקרה זה, שנגרמה כתוצאה ממעשיו של המשיב, אינה מצדיקה בהכרח התפטרות עם הזכות לפיצויים. לבסוף, צו ההרחבה בעניין התגמול לא חל על המערערת, שכן הוא נועד לקטגוריה אחרת של עובדים. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם הוצאות משפט למשיב.