ת"א 29926-09-18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין שני בעלי קרקעות שכנים, מחמוד אגבאריה וג'יהאד אגבאריה, בנוגע לבניית קיר תמך על רכושו של ג'יהאד בעיר אום אל-פחם. מחמוד תבע מג'יהאד צו ביניים להריסת החומה ותבע פיצוי כספי בסך 560 אלף ש"ח, בטענה שהחומה נבנתה ללא היתר, גרמה נזק לרכושו וביקש סעדים בגין עוולות של מטרד והפרת חובה חקוקה. החומה המדוברת נבנתה כדי למנוע מפולות בוץ על הקרקע המשופעת וגובהה היה כ-7 מטרים, מעבר לגובה המותר. שני הצדדים הורשעו בעבירות בנייה בגין בניית נכסיהם בניגוד לתכניות המותרות. בית המשפט מינה מומחה שסבר כי הקיר יציב, אינו גורם לירידת ערך לרכושו של מחמוד והמליץ להוסיף פתחי ניקוז ואבנים לאדמת הגינה של ג'יהאד. ממצאי המומחה, שבית המשפט קיבל, הראו כי גובה הקיר וניקוזו לא גרמו להפרעה מהותית לשימוש בנכס של מחמוד, למעט אי נוחות נפשית מסוימת וירידה מינורית בערך הנכס. בית המשפט קבע כי בניית החומה על ידי ג'יהאד ללא היתר וגובהה גרמו אי נוחות ונזק למחמוד. עם זאת, נוכח אשמתו התורמת של מחמוד עצמו בעבירות בנייה והאפשרות להכשיר את החומה, בית המשפט לא הורה על הריסתה. במקום זאת, היא הורתה לג'יהאד להיענות להמלצות המומחה ולשלם למחמוד פיצויים בסך 60 אלף שקל, בנוסף לכיסוי הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו. פסק הדין תמך בטענותיו של מחמוד אך גם הכיר באפשרות להכשיר את החומה ובפגמים התורמים של שני הצדדים.