עב"ל 42970-06-13

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי המערער לא הצליח להוכיח אירוע עבודה חריג שקדם לאוטם שריר הלב שלו ביום 11.2.2011, ועל כן הערעור להכרה בו כתאונת עבודה נדחה. על פי פסק הדין, אוטם שריר הלב יכול להיחשב כתאונת עבודה רק אם קיים אירוע חריג מוכח הגורם ללחץ נפשי משמעותי או למאמץ פיזי, הדורש ראיות אובייקטיביות מעבר להצהרת המבוטח. בית המשפט המחוזי קבע כי אין די ראיות לאירוע כזה. למערער היו בעיות כספיות חוזרות ונשנות בחשבון הבנק שלו, אך הוא לא הסביר בבירור מדוע חריגה ספציפית ביום 10.2.2011 היוותה אירוע חריג. יתר על כן, הוא לא סיפק עדויות עדים מאששות או מסמכים בנקאיים לתמיכה בטענותיו. בעוד בני משפחתו העידו על מצבו הפיזי הירוד, הם לא יכלו להעיד על טריגר חריג הקשור לעבודה. גם הודעתו של המערער למשיב והמסמכים הרפואיים לא איששו די הצורך אירוע חריג, שכן הם לא חרגו באופן משמעותי מלחצי העבודה הרגילים שלו. בסופו של דבר, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה, ופסק הדין, שניתן ביום 15.5.2014, אישר את הפיטורים ללא השלכות כספיות, בהתאם לנורמות בתיקי ביטוח לאומי.