עת"מ 48956-05-20

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מערערת על החלטת ועדת ערר לתת היתר בנייה לבניית בניין בן שמונה קומות במקום עשר הקומות המבוקשות. העותרת טוענת כי יש לבטל את ההחלטה שכן היא בלתי סבירה ואינה מביאה בחשבון את ההשלכות הכלכליות של הגבלת מספר הקומות. עם זאת, בית המשפט דוחה את העתירה. היא קובעת כי הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת הערר מוגבלת בהיקפה ואין על בית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה. בית המשפט מוצא כי החלטת הוועדה מבוססת על שיקולים תכנוניים ונופיים תקפים ונופלת בגדר שיקול דעתה. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי העותר לא העלה את הטיעון הכלכלי במהלך הדיון בערעור וממילא הוועדה איזנה באופן סביר בין השיקולים הרלוונטיים. בית המשפט דוחה גם את טענת העותרת כי תכניות מסוימות העניקו זכויות מוקנות לקומות נוספות, וקובע כי התוכניות מכפיפות זכויות אלה במפורש לשיקול דעתה של הוועדה. לבסוף, בית המשפט קובע כי הוועדה לא הייתה מחויבת לדון בטיוטת תכנית או בתכנית מוכרזת, והחלטתה שלא לעשות כן הייתה סבירה. בהתחשב בכך שהחלטת הוועדה הייתה סבירה ומבוססת על שיקולים ראויים, בית המשפט דוחה את העתירה ומורה לעותר לשלם הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד מהמשיבים שהגישו תשובות והתייצבו לדיון.