בג"צ 149/55

תקציר

המקרה יוליאן אהרן וברוך ברוידא נ' מסעוד יחיא ואח' (בג"ץ 149/55) נסוב סביב תוקפו של הסכם בחירות ותוצאות הבחירות לרשויות המקומיות ברעננה. המבקשים, אהרון וברוידא, טוענים כי בחירתו של מסעוד יחיא, מועמד לרשימת עולי תימן, הייתה בלתי חוקית וכי ברוידא, שהתמודד מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, היה צריך להיבחר במקומו. המחלוקת נסובה סביב הלגיטימיות של הסכם בחירות שנחתם בין שתי רשימות, רשימה 21 ורשימה א', על ידי חיימי שלום, שמונה ליועץ המשפטי של רשימה 21. לטענת המבקשים, שלום היה קטין ולא נרשם כבוחר, ולכן ההסכם ולאחר מכן הבחירות פסולות. המשיבים, המיוצגים על ידי עו"ד אנקוריון, טוענים מנגד כי גילו של שלום נקבע נכונה בפסק דין של בית המשפט המחוזי וכי הוא זכאי להתמנות כבא כוח. עוד הם טוענים כי המבקשים עיכבו יתר על המידה את ערעורם לבית המשפט העליון. בית המשפט, בראשות השופט ברנזון, התייחס תחילה לסוגיית השיהוי, וקבע כי ניסיונותיהם הקודמים של המבקשים לבקש תיקון בבית המשפט המחוזי, אף שלא צלחו, לא היו בלתי סבירים. עוד מובהר כי ערעור בחירות לפי סעיף 40 לצו המועצות המקומיות הוא פסק דין מקורי, למרות שהוא מכונה "ערר". מסקנה זו משפיעה על סמכותו של בית הדין ועל קבילות הבקשה הנוכחית. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי אמנם הסכם הבחירות פגום ופסול בשל אי כשירותו של שלום, אך פסול זה אינו חל על בחירתו של יחיא או על הליך הבחירות כולו. בית המשפט מדגיש את הצורך בהקפדה על חוקי הבחירות, אך שוקל גם את ההשלכות המעשיות של אתגרים לאחר הבחירות. נקבע כי יש לפסול בחירות רק אם יש הפרה של עקרונות יסוד או נהלים שהשפיעו או עלולים היו להשפיע על התוצאות. במקרה זה, הטכניות של ההסכם הפסול לא השפיעה ולא היה לה פוטנציאל להשפיע על תוצאות הבחירות. לפיכך, הבקשה נדחית, ובחירתו של יחיא מתקבלת. המבקשים אחראים לתשלום הוצאותיהם המשפטיות של יחיא וברוידא.