ע"א 213/64
פסק-דין עליון
תקציר
בית הדין לענייני מים דחה את בקשת המערערים למתן צו מניעה זמני שיחייב את המשיב לתת להם רישיון למי השקיה לחלקות האדמה שלהם. לאחר מכן ערערו המערערים על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי קצב הדיון האיטי יהפוך את ערעורם ללא יעיל וכי ליו"ר בית הדין נתונה הסמכות ליתן את צו המניעה. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא הצדקה להתערב, שכן המערערים לא הראו עילה לתלונה על קצב הדיון ובקשתם הייתה למעשה חזרה על ערעורם המקורי. כמו כן, רוב העדויות כבר נשמעו, והיו"ר לא היה אחראי לעיכובים. עוד ציין בית המשפט כי מתן צו המניעה יעניק למערערים את הסעד שביקשו מבלי להוכיח את זכותם בו, דבר שאינו ראוי בהתחשב באופיו המחייב של הצו. בנוסף, המערערים לא הוכיחו די הצורך כי לפרדסים שלהם ייגרם נזק בלתי הפיך ללא צו המניעה. מטעמים אלה, ומאחר שבא כוח המערערים הסכים לדחייה ארוכה של הדיון מבלי לעורר חששות, נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות משפט של המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 213/64 ברא"ז ואח' נ' נציב המים, עליון (19.8.1964)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.