ת"א 17512-03-21

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע לאחר שמצא כי התובע לא הצליח להוכיח את נכונות הכרטיסים שהוגשו כראיה ואת סכום החוב הנתבע. השופט גם תהה על הכוונה שעמדה מאחורי חלוקת הדירות, וסבר כי הן חולקו כדיבידנד ולא כהלוואות שנועדו לפירעון על ידי הנתבעים. השופט שקל את התנהלות כל הצדדים, לרבות בעלי מניות הרוב, וקבע כי לא יהיה זה סביר לחייב את הנתבעים להשיב את הסכומים בשעה שבעלי מניות הרוב אינם פועלים באותו אופן. זאת ועוד, השופטת לא השתכנעה מטענת התובעת כי הדירות לא חולקו כדיבידנד, וציינה כי כתבי הטענות והראיות של התובע עצמו תומכים בטענת הנתבעים. השופט גם מתח ביקורת על שיטות החשבונאות הלא אמינות של התובע ועל חוסר הבהירות ברישומי החברה. כתוצאה מכך, השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 210,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.