ע"פ 25685-11-22

תקציר

התיק נסוב סביב אירוע בו היו מעורבים אישה, שזוהתה מאוחר יותר כמערערת, ושני שוטרים, השוטר שוורץ ומתנדב לפידות, בנוגע לחשד לעבירת תנועה. השוטרים עצרו את המערערת, החשודה במהירות מופרזת, וביקשו להזדהותה. המצב הסלים והביא למעצרו של המערער ולאזיקתו. היא הואשמה בשתי עבירות: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח או איומים למניעת מעצר כדין. בית משפט השלום הרשיע את המערער בשני הסעיפים. הערעור מערער על ההרשעה, וטוען כי מעשי השוטרים היו בלתי חוקיים ופוגעניים, והתנהגותו של המערער הייתה מוצדקת. באשר לאישום הראשון, מצא בית המשפט את המערערת אשמה, שכן סירובה למסור את שמה האמיתי ואת מספר תעודת הזהות שלה היווה התרסה. חשדם הראשוני של השוטרים בנהיגה במהירות מופרזת הצדיק את מעשיהם, ותשובותיו הכוזבות של המערער פגעו בעבודתם. עם זאת, בגין האישום השני זיכה בית המשפט את המערער. המעצר לא היה מוצדק, שכן השוטרים לא הודיעו לה על המעצר או על סיבתו. השימוש שעשו השוטרים בכוח היה מופרז ומיותר, והתנגדותו של המערער הייתה תגובה למעשיהם הבלתי חוקיים. בנוסף, הערעור על גזר הדין נדחה, כאשר בית המשפט מצא את העונש מתון וראוי. החלטת הרוב של השופטת ארד-אילון התקבלה על ידי השופטת זלקוניק, ואילו השופטת מרשק-מרום הצטרפה רק לגבי ההרשעה באישום הראשון וגזר הדין. לפיכך, הערעור נדחה בחלקו והתקבל בחלקו, תוך ביטול ההרשעה בשימוש בכוח למניעת מעצר חוקי.