ת"פ 2659/09

תקציר

גזר הדין מפרט את הרשעתם של שני נאשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות, לצד עבירות נלוות נוספות. נאשם מס' 1 הורשע בתקיפה וחבלה בזדון, ואילו נאשם מס' 2 הורשע בהחזקת סכין שלא כדין. התקיפה נבעה מעימות ראשוני בין נאשם מס' 1 למתלונן, אשר הסלים לאחר שהנאשם מס' 1 חזר לביתו ושלף אלת עץ, יחד עם נאשם מס' 2 שהביא סכין. לאחר מכן התקרבו הנאשמים החמושים לביתו של המתלונן, מה שהוביל לכך שהמתלונן נדקר על ידי הנאשם מס' 2 לאחר שיצא מרכבו. בית המשפט דחה את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים כגורמים מקלים בשל חומרת האלימות שהופעלה, ובמקום זאת הדגיש את הצורך בהרתעה. על שני הנאשמים נגזרו 18 חודשי מאסר, בהתחשב בימי מעצרם הקודמים. בנוסף, נגזרו על כל אחד מהנאשמים 12 חודשי מאסר על תנאי, המותנים בהתנהגותם הטובה בשלוש השנים שלאחר שחרורם מהכלא. הכרעת הדין הדגישה גם את עקרון הענישה האינדיבידואלית תוך הכרה בצורך לקיים את עקרון אחידות הענישה, וכתוצאה מכך שני הנאשמים קיבלו עונשים דומים למרות נסיבותיהם האישיות השונות. בית המשפט הודיע לנאשמים על זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.