ת"צ 52342-07-11

תקציר

פסק דין זה מאשר תביעה ייצוגית נגד רשות מקומית, עיריית נתניה, להשבת כספים שנגבו בניגוד לחוק הרשויות המקומיות. החוק קובע כי כל תשלום חובה שלא ישולם בתוך 30 יום מהמועד הקובע, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים, המוגדרים כריבית צמודה למדד בשיעור של 0.75% לחודש, והפרשי הצמדה. התובעים טענו כי יש לחשב את הריבית על בסיס סכום הקרן המקורי, ואילו הנתבעים טענו כי יש לחשב אותה בשיטת הריבית דריבית, המביאה בחשבון תשלומי ריבית קודמים. בית המשפט צידד בתובעים, וקבע כי לשון החוק תומכת בפרשנותם, שגם היא עולה בקנה אחד עם תכליתו - לתמרץ תשלומים במועד ולפצות את הרשויות על איחור בתשלומים מבלי להטיל סנקציות מופרזות. זאת ועוד, טענת הנתבע כי הריבית מהווה תשלום חובה אינה נתמכת בהגדרת "תשלום חובה" בחוק. בית המשפט הורה לעיריית נתניה להחזיר באופן אישי את הכספים שנגבו ביתר לכל אחד מחברי הקבוצה, הכוללים את כל הנישומים ששילמו ריבית על תשלומי חובה בשנתיים שקדמו לפסק הדין. הסכום הכולל שיוחזר הוא 2,400,000 ₪, שעל הרשות להחזיר בשני שלבים. השלב הראשון כולל יידוע כל חברי הקבוצה על התביעה הייצוגית וזכותם לבקש החזר, ואילו השלב השני כרוך בריכוז דו"ח הרשות על הסכומים שהוחזרו ומספר הנישומים שקיבלו אותם. יתרת הכספים תועבר לקרן כמפורט בחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 36,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 420,000 ₪.