עת"מ 2346/09

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה משום שבג"ץ אינו בית משפט לערעורים על החלטות של ערכאות נמוכות יותר או ערכאות של בית המשפט העליון. טענות העותר היו צריכות לעלות בתיק המקורי ולהישמע בפני בתי המשפט הדן לגופו; לפיכך, נתיב זה אינו זמין לערעור. יתר על כן, גם אם יוכלו העותרים להציג מחדש את טענותיהם, פסיקת בית המשפט המקומי תקבע השתק ביחס לטענות לאפליה. פסק הדין מתייחס גם לסמכויותיהן של עיריות להסדיר את שעות פתיחת עסקים, לרבות בימי מנוחה, ומאשר את סמכותו של מנהל מחלקת רישוי עסקים במקרה זה. עם זאת, החלטת המועצה מדצמבר 2009 נחשבת בלתי סבירה משום שאין בה דיון ממצה ועדכני בשינויים הדמוגרפיים ובצורכי התושבים באזור הנדון. לפיכך, מונחה המשיב לקיים דיון מהותי בעניין זה בתוך 90 יום. העתירה נדחית ביחס לסעדים המבוקשים האחרים, ולא ניתן צו להוצאות. פסק דין זה יישלח לצדדים המעורבים.