בש"פ 2565/98

תקציר

הכרעת הדין עוסקת במקרה של ניסיון שידול לרצח. המערער הואשם בכך ששידל אדם בשם יוסף עסכרי, המכונה דילרי, לרצוח אדם עמו היה למערער סכסוך עסקי ארוך שנים. בתמורה, התחייב המערער לשלם לדילרי 30,000 ₪ ונתן לו 850 ₪ מראש. עוד נטען כי המערער פנה לאדם אחר, אליאס, כדי להשיג אקדח עם משתיק קול. דילרי, שפנה למשטרה ושיתף עמה פעולה, הקליט את פגישותיו עם המערער. בהקלטות אלה נראה המערער מוודא את רצח הקורבן ודן בפרטי ההוצאה להורג והעברת הגופה, תוך שהוא מבטיח לשלם לדילרי 10,000 ₪ למחרת. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי קיימות די ראיות כדי לעצור את המערער עד תום ההליכים, בשל חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכים משפטיים וסכנה למתלונן. גם בקשותיו הבאות של המערער לעיון חוזר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. הטענות המרכזיות בערעור הנוכחי, שהובא בפני בית המשפט העליון, הן כי ראיות חדשות מצביעות על חוסר אמינותו של דילרי וכי הוא זה שיזם את הרעיון לפגוע במתלוננת. עוד טוען המערער כי נתן הסבר להקלטות המפלילות. עם זאת, בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות, לא מצא שחיקה משמעותית בעניינה של התביעה המצדיקה את שחרורו של המערער. עדויותיהם של דילרי ועדים אחרים, ובהם אליאס, היוו ראיה לכאורה, ושאלות מהימנות העדים והקביעה מי יזם את הפשע היו נתונות להכרעתו של בית משפט קמא. בית המשפט העליון הדגיש כי החלטות בנוגע למעצר כמעט ולא מתהפכות בשלב זה, ולא חל שינוי דרמטי בראיות המצדיק היפוך כזה. זאת ועוד, חומרת העבירה, עברו הפלילי של המערער והחשש מפני תוקפנות מתמשכת ושיבוש הליכי משפט גברו על שיקול מעצרו הממושך של המערער בהמתנה למשפט. הערעור על עיון חוזר בפסק הדין נדחה אפוא, והמערער היה אמור להישאר במעצר כל עוד משפטו נמשך בפני הרכב של שלושה שופטים.