ע"א 712/86

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם נכותו של חייל נגרמה עקב שירותו ולכן עליו לקבל הטבות לפי חוק הנכות. המערער וחבריו נפצעו בעת שצלו בשר במדורה על גג בסיסם הצבאי. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט קדמי ואליה הצטרף השופט בך, טוענת כי האירוע התרחש מחוץ לתחום שירותו של המערער וכי יש לדחות את הערעור. לטענתם, מבחן "סיכון המקום", קריטריון מרכזי לקביעה אם הפגיעה אירעה "עקב שירות", אינו ישים במקרה זה. הבדיקה בוחנת האם חובותיו של חייל אילצו אותו להישאר במצב מסוכן. השופט קדמי גורס כי נוכחותו של המערער במדורה לא נבעה מחובותיו הצבאיות, ולא ניתן לראות בסיכונים הכרוכים בשריפה סכנות אופייניות לשירותו. השופט ד' לוין, בדעה חולקת, סבור כי יש לקבל את הערעור. לטענתם, מבחן "סיכון המקום" הוא הקובע העיקרי במקרים כגון אלה וכי מעשיו של המערער נופלים בתחומו. לדברי השופט ד' לוין, אופיו של המבחן מאפשר גמישות ביישומו ויש לפרשו על רקע שירותו של החייל ומציאות החיים הצבאיים. הם מדגישים כי הבילוי, אף שהוא פזיז, אינו נדיר בקרב חיילים ויש לראות בו חלק מהשגרה במחנה צבאי. השופט ד' לוין מדגיש את היבט החקיקה החברתית של חוק הנכות וטוען לפרשנות מקלה במקרים גבוליים. בנוסף, הם מציינים כי מההליכים שנקט מפקד הבסיס נגד החיילים בגין אי מניעת התפשטות האש ובגין שתייה בסמוך למדורה משתמע כי בילוי כזה מקובל בדרך כלל במסגרת צבאית.